פרק ז קדושה וקדיש הפרקים הקודמים של הספר הוקדשו לגופי התפילה הגדולים ולימי התפילה הגדולים . פרק זה וכן הפרק הבא עוסקים בתפילות מצומצמות ו"מקומיות" ולא במכלולים הגדולים , אלא שחשיבותן של ה"קדושות" וברכת הכהנים מצדיקה עיסוק מפורט בהן מעבר לטיפול בתפילות העמידה , אף כי בפועל הן משולבות בחזרת שליח הציבור על העמידות , עיקרה של ה"קדושה" הוא בתיאור ההקבלה בין מעשיהם של בני אדם על הארץ לבין "תפילתם" של המלאכים במרום . בכמה גרסאות של הפתיחה ל"קדושה" נראה שקיים גם כעין שיתוף פעולה בין מלאכים ובני אדם באותו מעשה , והוא הכתרתו של האל וקידוש שמו . שני פסוקים מן המקרא ניצבים במרכז התיאור בכל טיפוסי ה"קדושות" שבידינו , האחד מישעיהו והשני מיחזקאל . מקור הפסוק הראשון הוא במראה שראה ישעיהו במעמד שהוא כנראה נבואת ההקדשה שלו כנביא : בשנת מות המ * 7 ך עחיהו ( אראה אח . הי יושב hy כ 0 א , דם ונישא vhwi , מז י אים את ההיכז . שרפים עומרים ממק ? , ) b שש כנפים שש כנפים ר י אחר , בשתים > כםה פגיו ( בשתים יכסה ר ^ יו ובשתים יעופף . וקרא זה א * 7 זה ואמר : קרוש קרוש קרוש הי צבאות , מר י וא בר הארך בבורו >> , ש >?...
אל הספר