מעמדה של ירושלים בעיני הוותיקן עוד בשחר התנועה הציונית ביטא האפיפיור פיוס העשירי בפגישתו עם הרצל ( 1904 ) את עמדת הכנסייה לזיקת היהודים לירושלים : לא נוכל למנוע מהיהודים ללכת ירושלימה , אבל לעודד לעולם לא נוכל . אדמת ירושלים אם גם לא תמיד היתה קדושה , נתקדשה _על ידי חיי ישו ... אנו לא יכולים לסייע ליהודים להשיג את המקומות הקדושים . מאז החלטת האו"ם ב 29 בנובמבר 1947 ותקומת מדינת ישראל , התייצב הוותיקן בראש מחנה שוללי שלטון ישראל בירושלים ומפעם לפעם חזרו האפיפיורים על דרישתם לקבוע בה משטר בינלאומי . האפיפיור פאולוס השישי , בנאום בשנת , 1973 ביטא את עמדת הוותיקן הרואה חובה לעצמו : לפעול למען הבטיח שכל פתרון אפשרי בנוגע למעמדם של ירושלים והמקומות הקדושים בארץ ישראל , יביא בחשבון את הצרכים הדחופים הנובעים מאופיה המיוחד של העיר , שהיא יחידה במינה בכל העולם , ואת הזכויות והשאיפות הלגיטימיות של אלה השייכים לשלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות , ואשר יש להם מקומות קדושים בארץ הקודש . מה היא עמדתו הבסיסית של הוותיקן למעמדה של ירושלים ?
אל הספר