ההתפתחות המרחבית של ירושלים העברית 1967-1948 —

ההתפתחות המרחבית של ירושלים העברית 1967-1948 — חלוקת ירושלים כתוצאה ממלחמת העצמאות הביאה לכך שבתחום שיפוט העיר העברית נותרו רק 24 , 000 דונם מתוך 40 , 000 דונם שהיו שטח השיפוט של העיר לפני המלחמה . מעצבי פניה של העיר שמו להם למטרה ליצור תנאים שיאפשרו את קיומם של תפקודים עירוניים בנתונים החדשים , תוך כדי גידולה והתפתחותה של העיר . לשם כך היה חשוב לאתר ולהקצות שטחים לצרכים ממלכתיים , כמתבקש ממעמדה של עיר בירה . בשנת 1949 הכין משרד הפנים תכנית אב ראשונה — תכנית האדריכל היינץ ראו . בתכנית זו בלטו שלושה עקרונות מרכזיים : א . התייחסות למרחב הגיאוגרפי השלם של העיר , למרות חלוקתה . ב . יצירת שטח מרכזי לתפקוד ממלכתי : איתור שטח לקריית הממשלה בגבעת רם שיהווה לב של העיר המתפתחת לכיוון מערב . ג . בניית שכונות על קו הרכסים ושמירת הגאיות כאזור ירק ונוף פתוח . במהלך השנים הוכנה לעיר תכנית מתאר נוספת שאושרה בשנת 1959 כתכנית החוקית לחלקה המערבי של ירושלים , אותו חלק שהיה אז בידי ישראל . לאיזה כיוון ניתן היה לפתח את העיר ? הסבירו . אתרו במפה את שטחי הייעור הפתוחים . מה המעלות ומה המגרעות ביצירת מרחבים א...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

ישראל. משרד החינוך. המינהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים