ארגון ומינהל באימפריה העות'מאנים ייחסו לארץ ישראל חשיבות משנית בלבד מבחינה מדינית _ואסטרטגית . אך בהיות ארץ ישראל איזור מעבר ממרכז האימפריה באיסטנבול למצרים ולמקומות הקדושים לאסלאם ( מכה ומדינה , ( היה צריך לכונן בה משטר מקומי יציב , יעיל ונאמן לממונים עליו בבירת האימפריה המתרחבת . ביזמת הסולטאן סלים הראשון אורגנו מחדש סדרי הממשל ושופרו תנאי הביטחון הפנימי אשר הביאו לקידומם של המסחר המלאכה והחקלאות . כדי להקל על השלטון המרכזי באיסטנבול לנהל את האימפריה , היא חולקה ליחידות מינהל . היחידה המינהלית הראשית היתה פל ך ( בתורכית : איאלת או וילאית . ( בראש כל פל ך הוצב מושל ( בתורכית : פאשא . ( _ארץ ישראל היתה חל ק מפלך דמשק , שחול ק לשמונה מחוזות ( בתורכית : סנג'ק , ( שלושה מהם ממזרח לירדן , וחמישה במערבו של הירדן : צפת , לג'ון ( מגידו , ( שכם , ירושלים ועזה . כל מחה נחל ק ליחידות משנה — נפות ( בתורכית : נאחיה . ( מחוז ירושלים נחל ק לשתיים : הנאחיה של ירושלים ( אל קודס ) והנאחיה של חברון ( אל חליל . ( נאחיה שלישית באיזור הרטוב רמלה סופחה לירושלים בשלהי המאה ה 6 ו . בראשית המאה ה 17 חולקה אר...
אל הספר