מעמד העיר מבחינה פוליטית, מנהלית ודתית

מעמד העיר מבחינה פוליטית , מנהלית ודתית בשנת 1250 נרצח השליט האיובי של מצרים , וקציניו _הממלובימ השתלטו על ארצו . לא עברו עשר שנים והממלוכים נאלצו להגן על מרחב השליטה שלהם . השבטים המונגולים והטטרים נבלמו על ידי הממלוכים בקרב עין _ג'אלוד , ומרכזה של ארץ ישראל , ובכלל זה ירושלים , עברו לשליטתם . ( 1260 ) עברו עוד כשלושים שנה עד שהושלמה שליטת הממלוכים ברחבי ארץ ישראל , והמעוז הצלבני האחרון — עכו — נפל לידיהם בשנת . 1291 מעתה היתה כל הארץ נתונה תחת שלטונה של ממלכה אחת לתקופה שהתמשכה על פני יותר ממאתיים שנה . מרכזי השלטון הממלוכי היו בדמשק ובקהיר . ארץ ישראל היתה חלק ממחוז דמשק , וירושלים היתה כפופה למושל הכללי של דמשק . ערים אחרות כעזה , צפת ועכו זכו למעמד של מרכז נפה , אך לא ירושלים . מעמדה היה שולי . לא היתה לירושלים חשיבות אסטרטגית : העיר היתה פרוזה ורחוקה מדרכים ראשיות , ולא היתה סכנה של ממש שיפלשו אליה . הממלוכים שנודעו בפיתוח רשת דרכים וקווי דואר ענפים בין חלקי הממלכה , לא ראו צורך לקשור את ירושלים לצירי הדרכים המרכזיות . כתוצאה מכך גם לא היתה העיר מוקד לחיי מסחר וכלכלה וכך ירדו כוח...  אל הספר