איכלוס העיר הבעיה המרכזית שעמדה בפני צלאח א דין היתה יישובה מחדש של העיר , לאחר שזו נתרוקנה מחלק ניכר מתושביה . לגבי הנוצרים המזרחיים נקבע הסדר לפיו יוכלו לפדות את עצמם אך להשאר בעיר כ"בני חסות . " מעמד זה שהיה לנוצרים וליהודים בעיר עוד טרם הכיבוש הצלבני הבטיח תמורת מס גולגולת לשליט את בטחון הנפש והרכוש . מאמצי השלטון הופנו לעידוד התיישבות של מוסלמים בעיר . למתיישבים הובטח שהיושב בירושלים — נלחם בכך למען אללה ; והמת בירושלים — מת בשמים ; לחי בעיר — יובטח גן עדן . בעיר נבנו בתי מדרש ואכסניות לק ליטת לומדים המתמסרים לאסלאם . בין היתר העניק צלאח א דין ללוחמיו שטחי קרקע סביב העיר כאות הוקרה לפועלם בעת הכיבוש . ( ברבות הימים התפתחו סביב קברי שניים מהלוחמים שכונות : שכונת שיח גיארח ושכונת אבו תור . ( צעדים נוספים לעידוד התיישבות נעשו בתחום הכלכלי . השלטון האיובי העביר תבואה ממצרים לירושלים להקל על כלכלת תושביה . כמו כן הוצא צו ששליש מהכנסות השלטון בשכם יוקדשו לביסוסה של ירושלים . כל המאמצים לא באו אלא בכדי להמחיש את נצחון האסלאם על הנצרות . ירושלים נותרה עיר שולית מבחינה מנהלית , עיר שענייני...
אל הספר