פרק סד מבוא המזמור הוא תפילת יחיד , המבקש מן האל שיצילו מאויביו . אויבים אלה פועלים כחבורה והם זוממים להכשילו ולהפילו בפח . כמו במזמורים רבים שנושאם זהה , אף כאן עיקר פגיעתם של האויבים בלשונם , הם פועלים בסתר ובוטחים בהצלחתם . ייחודו של מזמור זה הוא בכך שהדובר מתאונן על תחבולותיהם , ותלונתו זו מוצגת בהרחבה . תגובתו המיוחלת של האל באה לידי ביטוי בעונש של מידה נגד מידה , המביא בסופו של דבר לסגירת המעגל : לעומת הפחד המאיים והדובר מציג מייד את בקשתו להגנה . מכאן תחושת הצורך הדחוף בעזרה , עדות ליעילות תחבולותיהם של היריבים , המוצגות מפסוק ד ואילך . בשיחי . בדברי , וזהו ביטוי המעיד על מצוקה של אדם שנפשו מרה עליו . ראה שמואל א א , טז : "כי מרב שיחי ןכץסי דברתי עד הנה . " מפחד . כאן בהוראת אסון . ראה משלי א , כז : "בבא כשואה פחדכם " ... וכן משלי ג , כה : " אל תיךא מפחד פתאם ומשאת ךשעים כי מפני האויבים , רואה הדובר כיצד ינודו להם כל הרואים במפלתם . הרעיון של מידה כנגד מידה מתרכז בתיאור החץ שיורה האל פתאום באויבים , לעומת החץ שביקשו לירות באיש התם , והוא מומחש בביטויים שונים : "ךךכו חצם ... לירו...
אל הספר