פרק סג מבוא עיקרו של המזמור הוא ביטוי לעצמת החוויה של הדבקות באל , אשר תחושתה כתחושה גופנית , והיא ממלאת את כל הווייתו וקיומו של הדובר . הגעגועים לקרבתו של האל כמוהם כרעב וכצמא , והזכות לחזות בקדושתו משביעה את הנפש . הצהרת הדברים האלה נעשית בביטויים המשווים למזמור אווירה של התעלות חגיגית . לפיכך יש קושי בהסברת התקשרותם של פסוקים י-יב אל הנושא המרכזי . בפסוקים אלה עומדות זו מול זו קללה כנגד מבקשי נפשו של הדובר וברכה למלך . הקללה נאמרת בגוף ראשון , כמו הפסוקים הקודמים לה , אך הברכה למלך - בגוף שלישי , ודבר זה מוסיף קושי על קושי . יש פרשנים הסבורים אפוא , שפסוקים י - יב הם תוספת שצורפה למזמור בטעות . לדעתם מוצגת חוויית הקירבה לאלוהים בשלמות אשר אינה מאפשרת קיומו של נושא אחר בצידה . לפיכך , אפשר שפסוקים י - יב נשמטו ממזמור אחר , אולי ממזמור סד . סברה אחרת היא שמקור התוספת בפירוש מוטעה של פסוק ב . מי שהוסיף את הפסוקים המעידים על מצוקתו של הדובר סבר , כי המילים "צמאה לך נפשי ... בארץ ציה " אינן בגדר מטאפורה גרידא אלא משקפות מצב ממשי . לאמיתו של דבר , יש קשר פנימי בין שני החלקים הללו של המזמו...
אל הספר