פרק מט מבוא א . אופ » ו החכמתי של המזמור . ראב " ע , בפתיחת פירושו למזמור מט , הגדירו כך : "זה המזמור הוא נכבד מאד כי יש בו מפורש אור העולם הבא ונשמת החכמה שלא תמות . " בהגדרתו זו הקדים הראב"ע רבים מן הפרשנים החדשים , הרואים במזמור זה מזמור חכמה על פי סוגו , מזמור שעיקרו נוגע בבעיית החיים שלאחר המוות , ומשווים אותו בעיקר עם מזמורים לט ו עג . ואמנם , כבר בפתיחתו של המזמור פונה המשורר אל קהל היעד שלו : " שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד גם בני אדם גם בני איש ! חד ץשיר ןאביון " ( פסוקים ב-ג . ( מפנייה זו ניתן לעמוד על מגמותיו החכמתיות של המזמור המאפיינות בדרךכלל גם את ספרות החכמה במקרא וגם את זו של המזרח הקדום כולו . ואלה הן המגמות : המגמה האנתרופוצנטרית , הממקדת את עניינה באדם עצמו ; המגמה האוניברסלית , הפונה לכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדלי לאום ומעמד ; והמגמה הדידקטית , המניחה שניתן לחנך את האדם בחייו באמצעות התבונה ובהסתמך על ההתנסות האישית והקיבוצית . מגמה זו מוצאת את ביטויה בפסוק ד : ? " י ןדבר חכמות והגית לבי תבונות . " אשר למגמה האנתרופוצנטרית , ראוי לציין שפרט לפסוק טז ( ובמידה...
אל הספר