לחיזוק טענתו הביא פרקליט המדינה פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק בתקופת המנדאט , שפסק באותה רוח , בית המשפט העליון לא היסס להביע את ספקותיו , אם אכן צדק בית המשפט המנדאטורי בקביעתו , והחליט לסטות מההלכה שהיתה מחייבת בארץ ישראל . כית המשפט אמר דברים ברורים : אנו מעריכים את דברי פרקליט המדינה , שתפקיד הצבא ובתי הדין הוא לעקור מן השורש עבריינים , אשר עברותיהם הינן בעצם עברות נגד שלטון יעיל וסדיר של הצבא ן אבל שיקול כללי כזה אינו יכול לשמש במקום הוראה חוקית מפורשת בדבר סמכות בתי הדץ . זהו אחד מן העקרונות היסודיים בכל שלטון מסודר . אחרי בדיקת החוק , החליט כית המשפט לעשות את הצו על תנאי שהוציא להחלטי , ולהורות לתובע הצבאי הראשי , שלא להעמיד את האזרח , העותר , לדין בפני בית דץ צבאי . על משמר שלטון החוק את ה'אני מאמין' שלו בדבר שלטון החוק , שמשמעו כפיפות הרשות המבצעת לחוק , ביטא בית המשפט העליון בפרשה , שעוררה עניין רב כחודשים הראשונים שאחרי הכרזת המדינה : כג"צ , 7 / 48 אל כרבוטלי נגד שר הביטחון והרמטכ"ל . כפני בג"צ התבררה באותו מקרה בקשה לשחרורו ממעצר של אזרח ערכי , שנעצר מעצר מינהלי מכוח תקנ...
אל הספר