פרק א' — ראשונים לשמירה ולהגנה גורמי יסוד בבעיית הביטחון עם ראשית ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל בסוף המאה הי"ט , התעוררה מיד בעיית ביטחון הנפש והרכוש ביישוב העברי החדש . יהודי ,, היישוב הישן , " שהתגוררו ברבעים מיוחדים ב " ארבע ערי הקודש" — ירושלים , חברון , צפת וטבריה — היו רחוקים ממחשבות על התגוננות , עד שכונו בפי הערבים ,, ולאד אל מיתה" ,, ) בני האשד . המתה — ( " יתומים שאין להם מגן . ה " בקשיש" — מתן שוחד לפקידות התורכית שמשלה בארץ , והקונסולים הזרים , שהיו בעלי סמכויות רבות לגבי נתיניהם היהודים — אלה היו ,, אמצעי ההגנה" שלהם . המתיישבים החדשים לא יכלו לצפות להגנת השלטונות התורכים , שהביטו בעין רעה על המפעל ההתיישבותי היהודי וזממו להכשילו , ואף לא לעזרת הקונסולים הזרים , שישבו בערים הראשיות , הרחק ממקומות ההתיישבות . הם נאלצו לסמוך על כוחותיהם הם . מסורת בת מאות שנים של הפקרות ושלטון הזרוע שלטה בארץ . בכפרים הערבים ובשבטי הבדווים משלו תקיפים מקומיים , וכל גוף חדש בתחום שלטונם , שלא קיבל את חסותם ומרותם , היתה בו פגיעה במעמדם . אפילו הרכוש הדל ביישובים החדשים גירה את יצר החמד...
אל הספר