התיאולוגיה של המקדש התיאולוגיה שנרקמה סביב המקדש משתקפת היטב במלכים א , ח . ברור כי פרק זה מורכב משתי שכבות היסטוריות : השכבה הקדומה מקיפה את פסוקים א-יג , והשנייה כוללת את ברכת המלך לקהל הנאספים ( פסוקים יד-כא ) ואת תפילתו למען ישראל ( פסוקים כב-נג . ( פסוקים א-יג מספרים על הבאת הארון במונחים הידועים לנו מן המסורת הכוהנית הקדומה . מודגש מוטיב הכרובים ( פסוקים ו-ז , ( הידוע לנו משמות כה טו-כב ומבמדבר ז פט . כמו כן מסופר על הענן לפי מתכונת המסורת הכוהנית . כנגד האמור בפסוקים י-יא : 'ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה , ' ולא יכלו הכהנים לעמד ולשרת מפני הענן , כי מלא כבוד ה' את בית ה , " יש להשוות את שמות מ לד-לה : 'ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן . ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד , כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן . ' אכן , תיאור חנוכת הבית בא כנגד תיאור חנוכת המשכן בימי משה . לפי שני המקורות גם יחד מסומנת נוכחות ה' בדימוי 'כבוד ה , " האופייני למסורת הכוהנית . כבוד ה' שוכן בתוך המשכן או בתוך בית המקדש בין הכרובים , וסימן נוכחותו הוא הענן . אל סיפור זה מצטרפת התפי...
אל הספר