תפישת המקדש והתפתחותה כפי שבמשך השנים השתנו מראה המקדש וצורתו , כך השתנתה גם תפישת המקדש . בית האלוהים כמוסד דתי לא היה המצאה ישראלית מקורית , כי אם אחד מהמוסדות הרבים ששאל עם ישראל _מהדתות ומהתרבויות השכנות . מטבע הדברים , מהותו של המקדש ומשמעותו לא נקבעו מתחילה בתוככי האמונה הישראלית , אלא על ידי העמים הקדומים שהמציאו אותו . והנה , מצאנו שבתי מקדש במזרח הקדמון נחשבו בראש ובראשונה מקומות מגורים לאלים , לבני משפחותיהם ולמשניהם האלוהיים עלי אדמות ובין בני אדם . בכל מקדש עמד פסל או סמל של האל . האלים אכלו , שתו , ישנו ואף קיימו חיי אישות ומשפחה בתוך בתיהם או מקדשיהם ; ואם נחשב האל על ידי עובדיו כמלך או שליט , מקדשו נתפש כבית המושל ובמשרדי ממשלתו . מי שרצה לעבוד את אלוהיו , לשאול שאלה או לבקש בקשה , היה הולך אליו לביתו . שם היה פונה אליו ישירות או באמצעות אל זוטר בפמלייתו , הכול על פי הנסיבות ומעמד האדם . חרף ההבדלים העמוקים והמהותיים בין אמונות ישראל ואמונות העמים השכנים , בית המקדש הישראלי בראשית התפתחותו עדיין דמה בעיקרו למקדשי העמים . מסתבר שגם בישראל נחשב בית ה' למקום מגוריו - או , ל...
אל הספר