הקדמה החפירות הארכיאולוגיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל התמקדו בעיקר בירושלים . עובדה זו מובנת מאליה , שכן היה זה טבעי שסקרנות החוקרים הופנתה אל העיר הקשורה יותר מכול בתקופת המקרא , בשושלת בית דויד , במקדש הראשון והשני ואף באושיות האמונה הנוצרית , המזהה את פעולותיו וקברו של ישו בעיר ( עד לשנת 1913 חפרו בעיר רק חוקרים נוצרים . ( עם זאת , היה זה במידה רבה מזלה הרע של ירושלים שחופרי ארץ ישראל ערכו בה את חפירותיהם הראשונות , ובמידה אינטנסיבית למדי , לפני שהתגבשו אמות המידה המדעיות של הארכיאולוגיה , ובעיקר שיטות החפירה הסטראטיגרפית ומתן משקל מדעי גם לשברי חרסים ולא רק לכלים שלמים . בשל עובדה זו מצויים מבנים ומתקנים שנחפרו ( ולמעשה נוקו מן העפר שהצטבר בהם , על הממצאים הגלומים בו ) בתקופת בראשית זו של המחקר , ואין בידינו היום לחפור אותם מחדש . כאלה הם 'פיר _וורך _, 'נקבת חזקיהו' ואחרים ; בידי החוקרים לא נותר אלא לתארך ולהבין מבנים ומתקנים אלה על פי ההשוואה למבנים דומים במקומות אחרים . שיטה זו אינה מתאימה להסקת מסקנות על אודות תופעות נדירות כגון 'נקבת חזקיהו . ' המחקר הארכיאולוגי של העיר על פי ...
אל הספר