פרק י"א יחטיו של הורדוס עם הכיתות השונות ועם יהודי התפוצות יש עניין רב בשאלת התייחסותו של הורדוס לשלוש הכיתות המפורסמות של תקופת החשמונאים : הפרושים , _הצדוקים והאיסיים . נתחיל באחרונים . האיסיים בוודאי לא היו שותפים לשלטון החשמונאי , שכן אם נזהה אותם לפי הזיהוי המקובל ביותר עם כת ים המלח , הרי שהאיסיים היו מתנגדים עקרוניים לבית חשמונאי , ובמקרה הטוב — אדישים לגורלו . אשר להוררוס , אין להניח שהאיסיים אהדו אותו , אבל גם לא ראו במסירת השלטון לידיו פורענות יוצאת מגדר הרגיל , כי אם המשך של מצב , שלפי השקפותיהם ארעיותו הייתה מחויבת המציאות , מצב שייעלם עם קץ הימים המיוחל . למעשה , יכול היה לשרור מצב של פשרה בין האיסיים ובין הורדוס , כשהראשונים מגלים גישה פאסיווית למתרחש , ואילו הורדוס יכול להרשות לעצמו לגלות סובלנות ונדיבות כלפי בני הכת האיזוטרית . השתמרה גם ידיעה על קשרים קרובים בין הורדוס למנחם האיסיי . בהיות הורדוס ילד , כשהלך לבית הספר , ניבא לו מנחם את מלכות היהודים . אשר לצדוקים , נבון שרוב השליטים החשמונאיים ומקורביהם נמנו עם כת זו , ויש להניח שגם אנטיגונוס וההנהגה החשמונאית של זמנו ...
אל הספר