מנהג כמה עדות בישראל , החל מן המאה חי " ד , לומר ביום הראשון של * ראש השנה תפילה מיוחדת על חוף הים או אצל הנהר או ליד בור מים . חל ראש , השנה בשבת אומרים תשליך ביום ב ' של ראש השנה . התפילה כוללת את שלושת הפסוקים האחרונים של ספר מיכה : "מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע וגוי . " פסוקים מתהילים ופסוק מישעיהו : "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ה י כמיס לים מכסים " ( יא , ט . ( אחר כך אומרים תפילה שחיבר ר י יוסף חיים דוד אזולאי ( החיד"א , ( שעניינה בקשה שיחזיר ה י שכינתו לציון , יגאל את ישראל ויציל כל אחד ואחד מישראל מכל פורענות . בירושלים היו אומרים תשליך ליד בורות המים או יורדים למעיין השילוח . יש שעולים על גג ורואים את ים המלח . כך גם בצפת אל נוכח הכינרת . כאמור , התשליך מנהג מאוחר הוא . טעמים שונים נתנו לאמירתו . יש הרואים תחילתו במעשה עזרא הסופר שקרא בראש השנה ברחוב ליד שער המים את ספר התורה לפני העם ( נחמיה ח , א-ג . ( • המהר"ל ( ראשית המאה הט " ו , ( המזכיר ראשון מנהג זה , תולה אותו במדרש האומר כי השטן ביקש להטביע את אברהם אבינו בשעה שהלך להקריב את יצחק , על י...
אל הספר