חלק מן היבול שחובה לתת 'לכוהן . מן התורה חייב אדם להפריש תרומה ומעשרות מן הדגן , התירוש והיצהר וגז הצאן : "ראשית דגנך , תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו " ( דברים יח , ד . ( אלא שחכמים למדו מן המקראות שאף שאר תבואה ופירות חייבים בתרומה ובמעשר . הם אף נתנו כלל בדבר : כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ חייב במעשרות " ( מעשרות א , א . ( והוא הדין בתרומה , אך יש הסבורים כי חיוב תרומה לשאר תבואות ופירות הוא רק מדרבנן . התורה לא קבעה שיעור לתרומה ומן הדין חיטה אחת פוטרת את כל הכרי , אך החכמים נתנו שיעור בדבר : עין יפה — אחד מארבעים ; הבינונית — אחד מחמישים ועין רעה — אחד משישים . התרומה ניתנת לכוהן . התורם חייב לשמור על טהרת התרומה , והוא הדין בכוהן , שהוא חייב לאכול אותה כשהוא טהור . ישראל שאכל תרומה בשוגג חייב לשלם לכוהן קרן וחומש . תרומה נוהגת בארץ ישראל בלבד . אולם נביאים התקינו שתהיה נוהגת גס בארץ שנער ( בבל ) מפני שהיא סמוכה לארץ ישראל ורוב ישראל הולכים ושבים שם . חכמים ראשונים התקינו שתהיה נוהגת גם בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב , מפני שהן קרובות לארץ ישראל ( רמב " ם תרומות א , א . (...
אל הספר