צווים והוראות לנוהג קבוע שקבעו אישים מוסמכים לצורך השעה לטובת הציבור מטעמים שונים . היו תקנות שניתקנו לשעתן , והיו שנשארו לעולם . יש תקנות המיוחסות למשה רבינו , ליהושע , לשמואל , לדוד ועוד . עזרא תיקן תקנות בימי שיבת ציון , ביניהן קריאה בתורה בציבור בימים ב י וה י ובמנחה של שבת . אנשי כנסת גדולה תיקנו את ג י התפילות שבכל יום ואת דפוסיהן . קצת תקנות הותקנו מפני דרכי שלום , וחלק מפני תיקון העולם כלומר למנוע מיכשולים . היו תקנות השוק כדי לשפר את המסחר , והיו " תקנות השבים" להקל על החוזרים בתשובה . תקנות שתיקנו חכמים ולא קצבו להן זמן , יכול לבטלן רק בית דין , הגדול מאותו בית דין שתיקן את התקנה . תקנה שלא פשטה בכל ישראל יכולים לבטלה . כל אדם משועבד לתקנות הקהילה שבה הוא מתגורר . נודעות הן תקנות רבינו גרשום מאור הגולה , המקובלות בישראל , בעיקר בעדות אשכנז , עד ימינו : חרם שלא לישא שתי נשים ; שלא לגרש אישה בעל כורחה ; לא לבטל שידוכים אם לא מדעת שניהם ; לא לקרוע גיליון מספר קדוש כדי לכתוב עליו ; לא לבייש בעל תשובה ; לא ליקח גביע או בגדים מתשמישי פולחן של נוכרים , או ספר התפילות שלהם — לשם מ...
אל הספר