תפלה

בראשונה היתה ככל הנראה תפילת יחיד , ולא היה לה נוסח קבוע . שירת הלויים בבית המקדש היתה צורה קדומה של תפילת ציבור סדירה , ונתגבשו בה גם נוסחי תפילה קבועים ראשונים , הלוא הס מיזמורי התהילים . אחרי החורבן , עם התפתחות * בתי הכנסת ועיצוב עבודת האלוהים בהם , חדלה התפילה מלהיות השלמה לקורבנות , כבזמן שבית המקדש היה קיים , ונעשתה לעיקר . דניאל הוא הראשון שעליו מסופר במקרא במפורש כי התפלל בקביעות שלוש פעמים ביום ( דניאל ו , יא . ( אפשר שנוהג זה נרמז גם בספר תהילים : "אני אל אלוהים אקרא וה י יושיעני , ערב ובוקר אשיחה ואהמה וישמע קולי " ( נה , יז-יח . ( קביעת סדר התפילה שלוש פעמים ביום הושפעה מן העבודה בבית המקדש . את קורבנות הציבור היו מקריבים בבוקר ובערב , ואת קורבנות היחיד במשך היום . "• קריאת שמע " וברכותיה וכן תפילת " שמונה עשרה " — העמידה — הן יסודה של תפילת י שחרית . רק במשך הזמן נוספו לה עוד חלקים . תפילת שמונה עשרה , הנאמרת בעמידה , כללה לפנים י " ח ברכות , ומכאן שמה . עתה כלולות בה י"ט ברכות בימי חול וז י ברכות בשבתות וברוב ימי החג . אלה הן ברכות הודיה ובקשות של יחיד ושל ציבור , ביניהן...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור