י יום של שתיקה מוחלטת לשם כפרת עוונות . בכמה עדות נהוגה עד ימינו דרך זו של 'תשובה . המתענה מתפלל בלחש , יושב ולומד ואומר תפילות , אך אינו מוציא הגה מפיו עד הערב . יש שהיו מכריזים על תענית דיבור בציבור . והיו שנהגו תענית דיבור כל יום ראשון בשבועות של "שובבי " ם ת " ת . היו חסידים ואנשי מעשה שהיו מתענים ושובתים מדיבור מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים . מקובל ששקולה תענית דיבור של יום אחד כנגד הרבה ימי צום .
אל הספר