תנחומא

# מדרש לתורה , המיוחס לר י תנחומא בר אבא , מגדולי הדרשנות בארץ ישראל וחותם היצירה הקלאסית בתחום האגדה . מדרש תנחומא מיוסד על מחזור קריאת התורה בארץ ישראל , שבו היו מסיימים את קריאת התורה אחת לשלוש שנים . המדרש מוסב לרוב על הפסוקים הראשונים שבסדר שקראו בו באותה שבת . המיבנה של התנחומא , המחולק לפי פרשיות השבוע המקובלות , הוא מאוחר . תחילתן של דרשות רבות בשאלה הלכתית , הפותחת ב " ילמדנו רבינו . " השאלות פשוטות ואחד התלמידים היה שואל אותן את הדרשן , וזה היה משיב עליהן מיד , והיה עובר לאחר מכן לעיקר הדרישה . על שום שאלות אלה מכונה המדרש "מדרש ילמדנו . " מדרש תנחומא הוא ככל הנראה מדרש ארץ ישראלי קדום . לשונו לשון חכמים . באו בו קצת מלים יווניות ולאטיניות . השימוש בארמית מועט . רוב החכמים הנזכרים בו הם "אמוראי ארץ ישראל . החוקרים מקדימים את זמנו משום שאין בו שום רמזים לשילטון הערבי ומן הצד האחר שימש את הפייטן הקדמון יניי . בדפוס מצויים התנחומא הרגיל ומהדורה מדעית שהדפיס שלמה בובר ( באבער , ( הסבור שנוסחו הוא התנחומא "הקדום והישן . "  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור