כתב התקשרות בין אבי החתן ואבי הכלה או באי כוחס , במקום השידוכין שנעשו לפנים . בשטר זה מתחייב כל צד מה יתן הוא מצדו לבני הזוג הצעיר לקראת בניין ביתם . מילוי התחייבות זו הוא תנאי להליכתם -לחופה . התנאים היו נכתבים בטקס תוך סעודה של מצווה . נהגו לשבור כלי חרס בשעת כתיבת התנאים , לומר מה כלי חרס שנשבר אין לו תקנה כך יש להיזהר שלא ינתק הקשר בין בני הזוג המתארס . בשטר התנאים אף היו קובעים את מועד החופה ואת תנאי ההשתפות ההדדיים בהוצאותיה . בעדות אשכנז קיים נוסח מקובל וקבוע לשטר התנאים הפותח במלים : "המגיד מראשית אחרית , הוא יתן שם ושארית לאלה דברי התנאים והברית" וכו י .
אל הספר