כינוי , שכבר רווח בימי הגאונים , לשלוש השבתות שבימי "יבין המצרים , " הימים שבין י " ז בתמוז לט י באב . בשבתות אלה קוראים הפטרות מיוחדות שעניינן דברי תוכחה וזעם . בספרי המנהגים הן מכונות על שם הפטרות אלה " שבתות דש"ח , " על שם ראשי התיבות של ההפטרות שלהן : ( א ) "דברי ירמיהו בן חלקיהו " ( ירמיהו א ;( ( ב ) "שמעו דבר ה י בית יעקב " ( ירמיהו ב ) ( ג ) " חזון ישעיהו בן אמוץ " ( ישעיהו א , ( שנקראת גם "ישבת חזון . " ובנוסח הרמב"ם ובני תימן : דח " א — דברי ירמיהו , חזון ישעיהו , איכה היתה לזונה .
אל הספר