"התלמוד הירושלמי " נתחבר ונחתם בארץ ישראל , והוא ראשון בזמן . הוא נערך בישיבה המרכזית של _ארץ ישראל ( בטבריה , ( שבח גם נערכה המשנה בראשית המאה השלישית . לפי המסורת ערך את עיקר "הירושלמי " ר "יוחנן בן נפחא ( נפטר בשנת , ( 279 אך "הירושלמי " כולל גם חומר מאוחר יותר , והוא נחתם סופית רק בראשית חמאה החמישית . מיספר המסכתות ב " ירושלמי " הוא שלושים ותשע , לרבות מסכתות בסדר זרעים , מועד , נשים , נזיקין ומקצת ממסכת "נידה " שבסדר טהרות . בכמותו הוא כשליש מן • התלמוד הבבלי . שלא כמו ב"בבלי" יש ב " ירושלמי " גמרא לכל סדר זרעים , והוא מקור ראשון במעלה להכרת החקלאות בארץ ישראל באותם ימים . מקום נכבד ב " ירושלמי " תופשים "מדרשי האגדה . לשונו של "הירושלמי " ארמית מערבית , שהיתה מדוברת בגליל . ירידתו של היישוב היהודי בארץ ישראל במאות השלישית עד החמישית ורדיפות השילטונות , שיבשו את פעילותה התקינה של הישיבה הארץ ישראלית . משוס כך לא ניתן היה לערוך כראוי את החומר חרב שנצטבר , לבררו וללבנו . לצורך זה נדרש צוות גדול של חכמים , אך רובם עזבו את הארץ , והמשימה היתה כבדה לבודדים הנותרים . כך אירע ש " התלמוד...
אל הספר