בשנת 1903 הציע שר המושבות הבריטי ג'תף צ י _קולרלייו ילחרצל תוכנית ליישב יהודים בחבל ארץ באוגאנדה , שהיתח אז תחת שילטון בריטי . חרצל השקיע עד אז הרבה מאמצים בהשגת "צ י ארטר " ( כתב זכויות ) מאת _חשילטון התורכי לעליית יהודים לארץ ישראל ולהתיישבות בה . מאמציו עלו בתוהו . עתה , שבאה ההצעה הבריטית , העלה אותה הרצל בפני הקונגרס חציוני השישי שנתכנס אותה שנה , כפיתרון זמני או כ " מקלט לילה . " הרצל גם עמד על העובדה שמצבם של יהודי מזרח אירופה ומצוקתם מחמירים . הרצל הדגיש בפני צירי הקונגרס כי "אוגנדה איננה ציון ואיננה יכולה להיות ציון . " ב 292 קולות לעומת 172 ובהימנעות 132 צירים החליט הקונגרס לשגר לאוגנדה משלחת בת שלושה חברים , שתחקור את האפשרויות להתיישב שם . העלאת ההצעה עוררה סערת רוחות בקונגרס . רבים ראו בה התכחשות לרעיון הציוני ובגידה בארץ ישראל . הרצל מצידו ראה בהצעה ובמשא ומתן עם בריטניה פתח למשא ומתן על התיישבות באל עריש ובארץ ישראל . לדידו היה כאן גם תכסיס פוליטי . אך יותר מכל היה תחת הרושם של פרעות קישינב ( 1909 ) והצורך למצוא פיתרון דחוף ליהודים , שלא יתפזרו מחדש . פולמוס אוגנדה לא ...
אל הספר