בתלמוד כינוי לארון הקודש . כך במשנה ( ברכות ה , ב : ( "העובר לפני התבה " כלומר , שליח ציבור היוצא ממקומו בבית הכנסת ועובר על פני ארון הקודש להתפלל . ובמסכת תענית במשנה ( ב , א . ( "סדר תעניות כיצד' מוציאין את התבה " — כלומר , ארון הקודש עם ספרי התורה שבתוכו — "לרחובה של העיר . " לימים היתה התיבה למקום שמניחים עליו את ספר התורה בשבת ובשני ובחמישי לקריאת התורה . עליה היה עומד גם שליח הציבור בשעת התפילה . מכאן היא בימינו "העמוד " של החזן בבית הכנסת ; והוא מעין שולחן צר וגבוה דמוי תיבה . מציבים אותו לרוב מימין לארון הקודש , והחזן או שליח הציבור עומד לפניו בשעת התפילה . ילכו בדרך ה י . התוכחה האחת כתובה בפרשת יי בחוקותי יי שבספר ויקרא ( כ ) והיא התוכחה הקטנה ; האחרת באה בפרשת "כי תבוא " שבספר דברים ( כז-כח ) והיא התוכחה הגדולה . אין _מפסיקין בקריאת התוכחה בבית הכנסת אלא קורא את כולה כאחת . כן נהגו לקרותה בקול נמוך . את התוכחה הקטנה קוראין לעולם לפני חג השבועות , שבו נידון העולם על פירות האילן , והוא כעין ראש השנה . התוכחה הגדולה נקראת לעולם לפני ראש השנה , לקיים "תכלה שנה וקללותיה . " קרי...
אל הספר