מגדולי חכמי ישראל ומנהיג הפרושים בימי "אלכסנדר ינאי _"ושלומציון המלכה . בן זוגו של יהודה בן טבאי . לפי המסורת בתלמוד חיה אחיה של שלומציון המלכה . אף הוא , כחכמי הפרושים האחרים , נרדף על ידי • הצדוקים ועל ידי המלך והיה אנוס להסתתר . היה לנשיא "הסנהדרין , ונאבק הרבה להחליף את חברי הסנהדרין הצדוקים "בפרושים . חיה איש תקיף , ש " היו ידיו חמומות" ושלא נשא פנים לאיש . בפעולתו בסנהדרין הקפיד על דיוק הנוהג המשפטי ועל כבודם של בתי הדין . עצתו לשופטים : " הווי מרבה לחקור את העדים והווי זהיר בדבריך , שמא מתוכם ילמדו לשקר " ( אבות א , ט . ( מסופר עליו כי כאשר עבדו של המלך אלכסנדר ינאי הרג נפש , הכריח שמעון בן שטח את המלן שיבוא הוא עצמו לבית הדין כנאשם , אף תבע ממנו : "עמוד על רגליך ויעידו בך ! ולא לפנינו אתה עומד , אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד "! ( סנהדרין יט ע " א . ( נזהר מאוד בדיני נפשות והורה שאין לדון אותם על פי אומד הדעת . הוא סיפר : "אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חברו לחורבה , ורצתי אחריו וראיתי סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר . ואמרתי לו , רשע ! מי הרגו לזה , אני או אתה ? אבל...
אל הספר