מצוות עשה מן התורה שלא לזרוע ולא לקצור , לא לזמור ולא לבצור בשנה השביעית , היא שנת השמיטה , וזוהי שמיטת קרקעות . שכן נאמר : "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם , ושבתה הארץ שבת לה ... ' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה . ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה י , שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור , את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור , שנת שבתון יהיה לארץ . והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה , לך לעבדך ולאמתך , ולשכירך ולתושבך הגרים עמך . ולבהמתך ולחיה אשר בארצך , תהיה כל תבואתה לאכול" ( ויקרא כה , ב-ז . ( כל שנה שביעית במחזור של חמישים שנה בלוח העברי היא שנת שמיטה . לאחר שבע שמיטות באה שנת "היובל ומכאן מתחיל מחזור חדש . מן התורה אסורות בשנת השמיטה רק ד י עבודות השדה : זריעה וקצירה בשדה זמירה ובצירה באילן . אלא שחכמים אסרו גם שאר עבודות בשדה , ובאילן , והתירו רק כאלה שדרושות לאחזקה מינימלית של הגידולים . קצת עבודות כבר אסרו חכמים לעשותן מיד בשנה השישית , סמוך לשמיטה , " משום תוספת שביעית . " פירות הגדלים בשמיטה וספיחים הגדלים בשדה מאליהם הרי הם הפקר , ולא ניתנו אלא לאכי...
אל הספר