חג שמחת תורה חל ביום טוב שלאחר "הסוכות , שהוא "שמיני עצרת שמן התורה . _בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה אחד הס , ואילו בגולה הם שני ימים — היום הראשון הוא שמיני עצרת ולמחרתו שמחת תורה . המקור לשמחת התורה הוא בסיום "קריאת התורה באותו יום . לפנים היה המנהג בארץ ישראל לסיים קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי ואילו בבבל סיימו את קריאתה בכל שנה . לפי מנהג זה החלו לקרוא בספר בראשית בשבת הראשונה שלאחר חגי חודש תשרי וסיימוה בשמיני עצרת . לימים קיבלו כל ישראל מנהג זה של קריאת התורה . עיקר השמחה הוא "בהקפות שעורכים עם ספרי התורה בשירה ובריקודים סביב בימת בית הכנסת , בליל החג ולמחרתו בבוקר . לאחר ההקפות מוציאים מארון הקודש שלושה ספרי תורה לקרוא בהם . עיקרו של יום הוא כמובן בקריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה " שבספר דברים , החותמת את התורה . בספר שני קוראים את פרשת הבריאה בתחילת ספר בראשית . בספר שלישי קוראים "למפטיר בפרשת פנחס שבספר במדבר את סדר קורבנות היום . בשמחת תורה נוהגים שכל אחד מן הקהל עולה לתורה לרבות ילדים . לפיכך קוראים את הפרשה פעמים אחדות . יש שמתחלקים בקריאת התורה לכמה קבוצות כדי שיספיקו ה...
אל הספר