תפילת שמונה עשרה , "התפילה " בהא הידיעה . היא החלק היותר חשוב שבתפילת "שחרית , מנחה "ומעריב . היא מכונה "תפילה , " "צלותא" בארמית , או "עמידה " לפי שהיא נאמרת בעמידה . הגמרא מלמדת אותנו את היחס שבין שמונה עשרה לכל מה שקדם לה . את הפסוק בתהילים ( סג , ה ) היא דורשת : "י כן אברכך בחיי י זו קריאת שמע ; י בשמך אשא כפי י — זו תפילה " ( ברכות טז ע " ב . ( לאמור : אחרי ברכת ה י והידור פעולותיו האלוהיות בקריאת שמע , אנו פונים אליו בפרק זה של התפילה הכולל את בקשותינו . תפילה זו מורכבת משלושה חלקים : ) " בברכות ) ראשונות - דומה ( המתפלל ) לעבד שמספר שבח לפני רבו , אמצעיות — דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות — דומה לעבד שקיבל פרס מרבו ונפטר והולך לו " , ( ברכות לד ע " א . ( את ג י הברכות הראשונות והאחרונות של הברכות הללו אומרים בכל ימות השנה בלי יוצא מן הכלל , ואילו החטיבה האמצעית של הבקשות אינה נאמרת אלא בימות החול בלבד . לשש הברכות הקבועות קבעה המשנה ( ראש השנה ד , ה ) שמות : "סדר ברכות : אומר אבות וגבורות וקדושת ה י ... ואומר עבודה והודאה וברכת כוהנים . " מאה ועשרים זקנים , דהיינו אנשי "כנסת ה...
אל הספר