תנא בדור השני . לא נמסרה בשמו שום הלכה , ואף באגדה היו הדברים שבאו בשמו מועטים . הוא נתפרסם בזכות צדקתו , ענוותנותו ומידותיו הטובות . כשביקשו החכמים ביבנה להוסיף את ברכת המינים "שבשמונה עשרה , ביקש רבן גמליאל מאת שמואל הקטן שהוא יחבר אותה . זו ברכת " ולמלשינים ( או : ולמשומדים ) אל תהי תקווה , " המכוונת בעיקרה נגד היהודים הנוצרים שנתרבו באותו פרק זמן . בני דורו העריצוהו ואמרו עליו שראוי הוא שתשרה עליו רוח הקודש . לפני מותו חזה בנבואה את גזירות אדריאנוס קיסר . שמואל הקטן מת בלא בנים . העס הספידו : "הוי חסיד , הוי עניו , מתלמידיו של הילל . " תלו לו מפתחו ופנקסו בארונו מפני הצער , ורבן גמליאל ור י אלעזר בן עזריה הספידוהו : "על זה נאה לבכות ועל זה נאה להתאבל . כשהמלכים מתים מניחין כתריהם לבניהם , עשירים מתים ומניחים עושרם לבניהם , שמואל הקטן נטל כל חמודות העולם והלך לו" ( שמחות ח . (
אל הספר