השם המיוחד של ה י , הנבדל ונפרש בקדושתו משאר שמותיו . הוא מכונה בתלמוד שם בן ארבע אותיות . שם המפורש הוא שם "הויה , " שאין מבטאים אותו כמות שהוא כתוב אלא כשם אדנות . הכוהנים במקדש , כשהיו מברכים את העם , הגו את השם המפורש אולם לא כך עשו הכוהנים בכל גבולות ישראל , שבירכו בכינוי . ביום הכיפורים היה הכוהן הגדול מבטא את השם המפורש עשר פעמים , חוץ מביטויו בברכת הכוהנים . במשנה מצינו כי " ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא . " ( סנהדרין פרק יא משנה א . (
אל הספר