סעודות בשבת — אחת לאחר תפילת הבוקר ואחת לאחר תפילת מנחה . חכמים למדו זאת מן הפסוק שבתורה בו מדובר באכילת המן בשבת , ונאמרה בו שלוש פעמים התיבה י היום י ; "אכלוהו היום כי שבת היום לה , היום לא תמצאוהו בשדה " ( שמות טז , כה . ( הפסוק אינו אלא אסמכתא , ואכילת "שלוש סעודות " בשבת היא מדרבנן . בליל שבת מקדשים על הכוס מדין קידוש היום . את הסעודה בבוקר קובעים על הכוס . בכל סעודה בוצעים על שתי חלות — "ילחם משנה . " גם בסעודה שלישית נוטל לחם שלש סערות משנה אף שאין זו חובה , ואין בה קידוש , שכבר קידש בבוקר . הלכה היא לגבי סעודה שלישית : "יהא זהיר מאוד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע ... והחכם עיניו בראשו , שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית " ( שולחן ערוך , אורח חיים רצ " א , א . ( אלא שנהגו להקל בסעודה זו , ולהסתפק בה במועט . בקהילות אשכנז , ובעיקר בקרב • החסידים , נוהגים לקיים את אכילת "סעודת שלישית " בצוותא בבית המדרש בזמירות ובאמירת דברי תורה מפרשת השבוע או מעניינא דיומא . ונוהגים להאריך בה הרבה כדי להוסיף מן הקודש על החול .
אל הספר