התוועדות על כיבוד קל שנוהגים בה בעדות אשכנז בביתה של היולדת בן זכר , בשבת שאחרי הלידה . היא מכונה "שלום זכר . " הטעם לשם זח אינו ברור , יש אומרים שהוא על פי דברי הגמרא : "כיון שבא זכר בעולם בא שלום בעולם " ( נידה לא ע " ב . ( נוהגים לכבד את הקרואים בעדשים או אפונים או בחימצה ( חומוס . ( גם לכך נתנו טעמיס שונים . אפונים קרויים ביידיש ארנעס . וצליל המלה נשמע כארבה , וסימני ל"הרבה ארבה את זרעך . " טעם אחר שהקטניות הם טיטן אבלות , שכן לפי האגדה המלאך סוטר על פיו של העו _^ ר ומשכיחו כל התורה שלמד במעי אמו , והוא שרוי בצער . אף נשמתו עצובה שנאמר "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה חי . "
אל הספר