בכל יום מימות השבוע היו הלוויים אומרים במקדש פרק מתהילים בעת ניסוך היין אחרי הקרבת התמיד , פרק זה נקרא שיר של יום וגם "שירה של נסכים . " בכל מנהגי ישראל נוהגים לאמר אותו פרק בסוף תפילת שחרית . פותחים ואומרים "היום יום פלוני בשבת שבו היו הלוויים אומרים בבית המקדש . " הברייתא במסכת ראש השנה ( לא ע " א ) מלמדת מה טעם נבחרו מיזמורים אלה דווקא . "רבי יהודה אומר משוס רבי עקיבא : בראשון מה היו אומריםז ילה הארץ ומלואה י ( פרק כד , ( על שם שקנה ותיקנה ושליט בעולמו . בשני מה היו אומרים ? י גדול ה י ומהולל מאוד י ( פרק מרו , ( על שס שחילק מעשיו ומלך עליהן . בשלישי היו אומרים י אלוהים ניצב בעדת אלי ( פרק פב , _( על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו . ברביעי היו אומרים י אל נקמות ה י ( פרק צד , ( על שם שברא חמה ולבנה ועתיד להיפרע מעובדיהן . בחמישי היו אומרים י הרנינו לאלהים עוזנו י ( פרק פא , ( על שם שברא עופות ודגים לשבח בשמו . בשישי היו אומרים י ה י מלך גאות לבש י ( פרק צג ) על שס שגמר מלאכתו ומלך עליהן . בשביעי היו אומרים : י מזמור שיר ליום השבת י ( פרק צב ) — ליום שכולו שבת . " גם במשנה ( ...
אל הספר