היישוב היהודי הקדום בשוויץ היה , ככל הנראה , בבאזל , שיהודיה נזכרים לראשונה בשנת . 1213 קהילות אחרות באותו איזור במאה הי " ג חיו בקונסטנץ , _בליצרן , ב 3 רן , בציריך , בז י _גבה _ובלויזאן . היהודים באו למקומות אלה בעיקר מאלזאס , מדרום גרמניה ומצרפת . רובם עסקו בחלפנות ובהלוואה בריבית , אך היו בהם גם סוחרים , חייטים ופועלי מתכת וכן בעלי כרמים ומטעים . הקהילות הללו לא האריכו ימים , שכן במאה הי"ד הוכו מכה אנושה , כשהאשימו אותם כגורמים _ ל"מגיפה השחורה" וכמרעילי בארות , ורבים גורשו או הועלו על המוקד . היישוב היהודי בשוויץ החל שוב להתפתח סמוך לסוף המאה הי"ד , אס כי במידה מצומצמת . רשות הישיבה בשוויץ ניתנה לכמה רופאים יהודים בלבד , ובאיזור הדובר גרמנית נוסדו כמה קהילות . הנוצרים דחקו את רגלי היהודים מבחינה כלכלית , ולעיתים אף גירשו אותם מן הערים שישבו בהן . בשלהי המאה הי " ח הוקמה בחסות צרפת הרפובליקה _החלןוטית , ויהודים מאלזאס באו לשוויץ , על אף התנגדות תושבי המקום . לשוויץ לא היה חוק כללי , וכל קנטון קבע חוקים לתושביו . ליהודים נקבעו חוקים מיוחדים , מגבילים , והוטלו עליהם מיסים מיוחדים . ב...
אל הספר