שבעה אנשים נכבדים , חכמים ויודעי תורה , שהיו נבחרים או מתמנים לפקח על עסקי הציבור . שבעת טובי העיר כבר מוזכרים בגמרא לגבי ההיתר למכור חפצים של קדושה : "במה דברים אמורים שלא חיתנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר , אבל היתנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר ... מותר " ( מגילה כז ע " ח . ( שבעת טובי העיר או , בלשון ימי הביניים , "טובים , " הוסיפו להנהיג את הקהילות עד שלהי ימי הביניים .
אל הספר