שבעת ימי האבל שמתאבלים בהם על אחד משבעת הקרובים : אב , אם , אח , אחות , אשה או בעל , בן ובת . שבעה ימים אלה נשארים האבלים בביתם . הם יושבים על הארץ או על מושבים נמוכים . נוהגים לקיים תפילות בבית האבלים כדי שיוכלו להתפלל בציבור ולאמר קדיש . ואם אין אפשרות לקיים תפילה בבית מותרים הס לצאת לתפילה לבית הכנסת . האבלים בימי השבעה אסורים בנעילת מנעלים של עור ; אינם מברכים לשלום ואין מברכים אותם ; אסורים להחליף בגדים ולהתגלח ; הם מצווים לשמור על כובד ראש ולהתייחד עם זכר הנפטר . בשבת אין "אבלות נוהגת . האבל אינו יושב על הארץ , נועל את נעליו ולובש בגדי שבת . אבל נוהג הוא אבלות בדברים שבצינעא . אך ממוצאי שבת מוסיפים לשמור על דיני אבלות עד תום ימי השבעה . חל אחד החגים באמצע השבעה הוא מפסיק את השבעה , ואין ממשיכים בשבעה בתום החג . נפטר הקרוב בימי חול המועד , מתחילים לשבת שבעה במוצאי החג .
אל הספר