החג השני "בשלוש הרגלים . חל בשישה בסיוון , רק בימים א י ב י ד י ו י שבשבוע , ביום החמישים מתחילת ספירת העומר : "וספרתם לכם ממחרת השבת ביום הביאכם את עמר התנופה , שבע שבתות תמימות תהיינה . עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום , והקרבתם מנחה חדשה לה " י ( ויקרא כג , טו-טז . ( תלה הכתוב את קביעתו בספירת העומר . ולגבי פירוש הכתוב " ממחרת השבת " השיגו "הצדוקים על הפרושים . שהפרושים קיבלו במסורת התורה שבעל פה כי מדובר ביום ממחרת החג הראשון של יפסח . ואילו הצדוקים פירשו זאת שבת ממש , ודחו את ראשית הספירה למוצאי השבת הראשונה שחלה עם כניסת הפסח . לפיכך , לדידם היה חג השבועות יכול להידחות מיום אחד עד שישה ימים . לחג השבועות גם אופי חקלאי , וכך הוא מודגש בתורה , חג הקציר ויום הביכורים . ברם , לימים נתייחד עניינו ועיקרו לחג מתן תורה , שכן , לפי הקבלה , בו י בסיוון ניתנה תורה . כך למדו מן הכתובים בספר שמות ( פרק יט . ( במקדש היה עיקרו של חג , לבד מקורבנות היום המיוחדים , הבאת " לחם הביכורים " או שתי הלחם , מנחה חדשה מן החיטים שהבשילו זה עתה . מחג השבועות ואילך מביאים את ביכורי הפירות משבעת המי...
אל הספר