. 1105-1040 רבינו שלמה יצחקי , הגדול בפרשני המקרא והתלמוד ואחד מגדולי הפוסקים בהלכה . ממעצבי הלשון העברית . נולד ומת בטרוייש שבצפון צרפת . פירושיו למקרא ולתלמוד נעשו חלק בלתי נפרד בלימוד התורה . ואכן הם מצוייניס בקיצורם , בבהירותם , בדיוקם וכן בבקיאות מפליאה ובכישרון הסברה מזהיר . עם זאת אין הסבריו יבשים . משולבים בהם דברי אגדה "ודרוש , ועולה מהם חכמת חיים — פרי ניסיונו הרב — וידיעות מקצועיות מגוונות בחקלאות , במלאכות שונות ובמסחר . בפירושיו יש יותר מאלפיים שמות של כלים , מכשירים וצמחים בצרפתית של אותה תקופה , שהוא קורא לה לע " ז . מילים אלה שימשו מקור חשוב לחקר הלשון הצרפתית העתיקה . רש " י עצמו התפרנס מעבודת הכרם ומממכר יין . היה ענוותן שלא בוש לציין לעיתים : "אינני יודע פירושו " של הדבר . היה מפורסם בצניעותו בחייו הפרטיים . חושו הלשוני המפותח ייחד אותו להיות לא רק מסביר אלא גם יוצר מילים , דפוסי לשון חדשים , פיתגמיס ואימרות , מהן אמרות ישנות , שהוא יצקן בצורה חדשה . בדמותן החדשה והמלוטשת הן נכללו באוצר השפה העברית . מחידושי המילים שלו הן הבלגה , הסכמה , הצלחה , יהדות , מאסר , פרש...
אל הספר