"במלחמת הקוממיות נטשו ערבים רבים את תחומי מדינת ישראל שבגבולות שביתת הנשק . המשק הערבי העירוני התמוטט כולו , אך ניטשו גם כפרים שלמים . כל הרכוש שנטשו הערבים , שקיבל את השם "רכוש נטוש , " ובכלל זה נכסי ההקדשים של העדות השונות , נמסר להנהלתו של האפוטרופוס על נכסי הנפקדים . האפוטרופוס נתמנה על ידי שר האוצר ופעל לפי תקנות שקבעה הכנסת . נכסי העדות הנוצריות השונות הוחזרו לבעליהם על פי הסכמים מיוחדים . בשנת 1953 קבעה הכנסת בחוק , שאם נתברר כי הבעלים , שנחשבו תחילה נפקדים , נמצאים בארץ כחוק , יש לשלם להם תמורת רכושם בנכסים חליפיים או בכסף . לפי האומדן היו שייכים בשנת 1949 שישה מיליון דונם בקירוב לבעלים נפקדים . כל הקרקעות הנטושות עברו לרשות האפוטרופוס על נכסי הנפקדים , שהיה ממונה על רישום הקרקעות ושמירתן . בהתאם לחוק מחודש יולי 1951 נוצר מוסד מיוחד בשם רשות הפיתוח . רשות זו קיבלה , בדרך של הקניה , את כל נכסי הנפקדים , והוטל עליה לטפל בהעברתם לידיים אחרות , כדי לנצלם לצורכי חקלאות ופיתוח . לפי חוק זה רשאים לרכוש קרקעות אלה רק המדינה -והקרן הקיימת לישראל . לקרן הקיימת זכות קדימה לרכישת הקרקעות ב...
אל הספר