רבית

• התורה אוסרת להלוות וללוות בריבית . התורה מזהירה על כך במיספר מקומות ( שמות כב , כד ; ויקרא כה , לו-לז ; דברים כג , כ . ( אין להלוות כסף או דבר מאכל ולהתנות את ההלוואה בהחזרתה בתוספת קצובה לקרן . מבחינים ב " ריבית קצוצה , " שהמלווה מתנה עם הלווה שיתן לו בכל יום סכום מסויים או בסוף כל חודש או בכל זמן , איזשהו סכום נוסף לקרן . בכלל זה גס אם מישכן הלווה מרכושו והמלווה נהנה ממנו מבלי שינכה את תמורת ההנאה מגוף הקרן ; "אבק ריבית " — כשהלווה מחזיר את ההלוואה ומוסיף מדעת עצמו ומבלי שהיתנו על כך . ריבית זו אסורה רק מדברי חכמים , שלא יגיע לריבית ממש ; "הערמת ריבית " כשהלווה מבקש כסף והמלווה אומר כסף אין לי אלא תבואה . ונתן לו המלווה תבואה במאה ומייד שב וקנאה ממנו בתשעים . מן הדין מותר הדבר , אלא שאסרוהו חכמים מפני הערמת ריבית , שזה נתן תשעים ולקח מאה ; "ריבית דברים " הוא מעשה טוב שעושה אדם לחברו , שלא היה רגיל בו קודם , בתמורה להלוואה שקיבל ממנו . התורה התירה לקחת ריבית מן הנוכרי , מפני שהמלווה מסכן את ממונו בהלוותו אותו לנוכרי שאינו תושב קבוע . עם זאת חכמים הורו שלא לקחת ריבית מן הנוכרי . בקבל...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור