במסכת מגילה אנו מוצאים רק את קריאתה של "מגילת אסתר בימי הפורים . מתחילה היו קוראים את כולה או את חלקה ולא תמיד בפורים עצמו אלא "ביום הכניסה , " כלומר , היום שבני הכפרים היו מתכנסים לעיר בסמוך לי " ד אדר , לפי שלא היה להם בית כנסת . לימים נקבע שיהיו קוראים את המגילה בליל פורים ולמחרתו בתפילת "שחרית . את המגילה קוראים ממגילה כשרה , כתובה על קלף , ומברכים על קריאתה ג י ברכות : יי על מקרא מגילה , " "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה " * ו " שהחיינו . " קריאתה נשתגרה כל כך שסתם "מקרא מגילה , " הכוונה למגילת אסתר . קריאת המגילות האחרות אינה נזכרת "בתלמוד ובאה במסכת סופרים ( יד , ג . ( שם נזכרה קריאתן של "רות , "שיר השירים "ואיכה . בקהילות אשכנז שמרו על מנהג זה . שיר השירים קוראים בשבת חול המועד פסח , ואס חל פסח בשבת קוראים את המגילה בראשון של חג . רות קוראים בחג השבועות , ואיכה — בתשעה באב . לגבי המקור של קריאת קוהלת בסוכות הידיעות אינן ברורות . מכל מקום מסתבר שלא הותירו מגילה בלא שיקראוה ולא הותירו חג בלא קריאת מגילה . את ד י המגילות לא הקפידו בדרך כלל לקרוא מתוך מגילה כשרה . אך היו בק...
אל הספר