החשבת מצוות " גמילות חסדים " בקרב היהודים הביאה להקמת קופות צדקה למטרות מיוחדות : "גמילות חסדים " ( גמ " ח ) סתם , להלוואות בלי ריבית ; " הכנסת אורחים " לשם מתן אכסניה לעוברי אורח עניים "' ,- תלמוד תורה " — בית אולפנא חינם לילדים נצרכים ; "מלביש ערומים " לאספקת בגדים לנזקקים ; " הכנסת כלה" להשיא בנות עניים שהגיעו לפרקן ; " ביקור חולים " — ריפוי וסעד לחולים ; " מעות חיטים" לאספקת מצות ויין ושאר צורכי חג הפסח לעניים , ועוד כיוצא באלה . במעשי צדקה אלה באה לכלל ביטוי דאגתו של הכלל לכל פרט מישראל , והם סייעו לעצם קיומו של העם בתנאי הפיזור שחי בהם בגולה . בצד מעשי הצדקה של הכלל למען הפרט , רווח באומה המאמץ של כל פרט ופרט מישראל לשאת בעול קיומם של מוסדות תורה וצדקה , כגון איסוף כספים לישיבות , תרומות לצורכי ארץ ישראל וכדומה . "היישוב הישן " של האשכנזים בארץ , שהתפתח מאז שנת 1777 ואילך , קם במידה רבה הודות ל"קופת רבי מאיר בעל הנס . " הנכונות לשאת בעול צורכי הציבור בדרך של תמיכה כספית גברה בעת החדשה עם התפתחות החיים הציבוריים בעם ישראל ככלל . תוצאותיה הן ה " קרנות הלאומיות " מייסודם של "ההסתדר...
אל הספר