עונש כספי שמטילים על אדם . זה הכלל ; כל תשלום שאדם משלם כדי לשלם מה שהזיק — קרוי ממון , וכל המשלם יותר או פחות — הרי זה קנס . דרך משל : הגונב בהמה משלם כפל הנזק ; טבח או מכר — משלם תשלומי ארבעה וחמישה , ככתוב : "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו , חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה " ( שמות כא , לז . ( בעליו של שור שנגח היה צריך להיות פטור מכל תשלום , שהרי לא ידע ששורו נגחן , אולם התורה קנסה אותו לשלם חצי נזק , כדי שיקפידו הבריות על שמירת בהמותיהן ( בבא קמא טו ע " ב . _( קנסות היה מטיל רק בית דין של מוסמכים בארץ ישראל ( בבא קמא פד ע " א . ( ברם להלכה נפסק : "כל בית דין , אפילו אינם סמוכים בארץ ישראל , אם רואים שהעם פרוצים בעבירות דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונשים " ( חושן משפט 7 0 שונה חוב של קנס מחוב של ממון . שבממון אם הודה אדם שהוא חייב , עליו לשלם , ש " הודאת בעל דין כמאה עדים דמי . " מה שאין כן בקנס , שהתורה אמרה : "אשר ירשיעון אלהים שניים ישלם " ( שמות כב , ח , ( דהיינו , קנס ישלם רק על פי עדות של שניים , ולא המרשיע את עצמו ( בבא קמא סד ע " ב . (
אל הספר