מחשובי הפייטנים בארץ־ישראל. פעל כנראה בסוף המאה השישית וראשית המאה השביעית. חי בעיר המכונה בפיו "קרית ספר" אך זו לא זוהתה עדיין בביטחון. הביא את הפייטנית הקלאסית לכמה משיאיה ועיצב סופית את תכניותיה של שירת הקודש העברית. רוב יצירתו היא בתחום ה"קרובה," כלומר בפיוטים לתפילות העמידה. במסגרת זו נכתבו גס קינותיו הרבות לתשעה באב, אשר חלק ניכר מהן נשמר במנהגות המרכז־אירופייס ונאמר עד היום. החשובים שבפיוטיו של אלעזר בירבי קליר כתובים בסיגנון רמזני,

מחשובי הפייטנים בארץ־ישראל. פעל כנראה בסוף המאה השישית וראשית המאה השביעית. חי בעיר המכונה בפיו "קרית ספר" אך זו לא זוהתה עדיין בביטחון. הביא את הפייטנית הקלאסית לכמה משיאיה ועיצב סופית את תכניותיה של שירת הקודש העברית. רוב יצירתו היא בתחום ה"קרובה," כלומר בפיוטים לתפילות העמידה. במסגרת זו נכתבו גס קינותיו הרבות לתשעה באב, אשר חלק ניכר מהן נשמר במנהגות המרכז־אירופייס ונאמר עד היום. החשובים שבפיוטיו של אלעזר בירבי קליר כתובים בסיגנון רמזני,

קליר ( או : קיליר , ( אל _^ זר בירבי המסתמך לעיתים קרובות על חומר מדרשי שהיה ידוע לקהל שומעיו . הוא מרבה בכינויים המביאים שמות ידועים בצורה עקיפה , ומחדש בתנופה חידושי לשון שונים — דבר המכביד היום על קריאת שיריו בלא פירוש . אך בימיו נחשב לשיא הפואטי האסתטי . בדורות האחרונים כונה סיגנון זה _סיגנון של "אץ קוצץ " על שם אחד מפיוטי הקליר הסתומים ביותר , ונחשב כינוי גנאי מתוך אי הבנה . ברם , עם התגברות העיסוק בפיוט הארץ ישראלי עמדו על יופיו ותיחכומו וחל שינוי בהערכתו .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור