קטלת

תערובת של בשמים שהיו נשרפים על גבי מזבח הזהב שבמקדש , שהיה קרוי מזבח הקי \ ירת . את סממני הקטורת היו מרכיבים על פי מתכון מיוחד , בדרך שהיתה ידועה "לכוהנים . את קטורת הסמים היו מקטירים פעמיים ביום , בבוקר ובין הערביים . היו מתקינים שלוש מאות שישים וחמישה מנים , כמניין ימות החמה , ועוד שלושה מנים יתרים שכוהן גדול מכניס מהם מלוא חופניו ביום הכיפורים "לקודש הקודשים . אסור להעלות על גבי המזבח קטורת זרה וכן אסור לעשות כמתכונת הקטורת שבמקדש לשם חולין . בתורה נזכרים רק ארבעה סממנים שמכינים מהם את הקטורת , אך חכמים למדו מפי השמועה שהם אחד עשר . ואלה הם : הצרי , הצפורן , החלבנה , הלבונה , מור , קציעה , שבולת נרד , כרכום , קשט , קילופה , קינמון . הם שנויים בברייתא של "פיטום הקטורת ( כריתות וע " א . ( היו מוסיפים להם בורית כרשינא , יין קפריסין , מלח סדומית , עשב "מעלה עשן " ומעט "כיפת הירדן . " משחרב "בית המקדש היו אומרים פרקי קורבנות ופרשת הקטורת לפני תפילת "שחרית , ואצל ספרדים גם לפני תפילת "מנחה . בהשאלה מכונים הפרקים הנאמרים על סדר הכנת הקטורת והכנתה : "קטורת . "  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור