הנהגתה הפנימית והנבחרת של קהילה יהודית בגולה , ששאבה ממסורת רשויות מקומיות שהתפתחו בין יהודי ארץ ישראל בימי בית שני . יוסף בן מתתיהו , ההיסטוריון היהודי שחי בשלהי ימי הבית השני , מונה את "שבעת טובי העיר " בין דיני משה רבינו . במשך הזמן הסתגל ה " קהל" לתנאי הקיום בגולה , ומן המאה העשירית ואילך , בהשפעת הנהלותיהן התקיפות של הערים הנוצריות , נעשה אף הוא תקיף ביחוד באירופה ( ותחילה בצרפת הצפונית ובגרמניה המערבית . ( האמצעי העיקרי להטלת משמעת על בני הקהילה היה החרם נגד המתמרדים . במאה הי " ג נתגבשו תקנות קבועות לדרך בחירת ההנהגה , שהיתה נתונה קודם באורח קבוע בידי חוג משפחות מצומצם . תקנות אלה פשטו צורה ולבשו צורה בתקופות ובמקומות שונים . על פי הנוהג שהתקבל לבסוף באירופה המזרחית היה ה"קהל" נבחר בחול המועד פסח לשנה אחת , והיה מורכב משמונה עד ארבעים אנשים , בהתאם לגודל הקהילה . הללו בחרו מקרבם י " ב פרנסי חודש , שניהלו את ענייני הקהילה בזה אחר זה , כל אחד מהם חודש אחד בלבד . ביהדות הספרדית היה הכינוי "קהל" נהוג בעיקר כלפי הקהילה , ואילו הנהגתה נודעה בשם "מעמד . " נפוץ בה הנוהג כי יוצאי מקום א...
אל הספר