*<¥ינה ולבינה

ספר תורני עממי , ששימש לנשי ישראל באירופה התיכונה והמזרחית במשך מאות בשנים מקור ראשי לידיעת התנ"ך , האגדה וקדמוניות העם . חובר בפראג בידי יעקב אשכנזי מיאנוב . 11629-1550 ) נדפס לראשונה בשנת . 1590 כתוב ב " טייטש " — ניב גרמני עברי , שהשתמשו בו בעיקר לחיבור ספרים שנועדו לנשים , שלא ידעו בדרך כלל לקרוא עברית או ארמית . נקרא גם בשם " טייטש חומש . " נהגו לקרוא בו בעיקר בשבתות אחר הצהרים . ביסודו הריהו תרגום חופשי ומבאר של התורה -וחמש המגילות , אולם מובא בו גם חומר אגדי רב מן התלמוד ומן המדרשים , מפירושי _ רש " י ורבנו בחיי . הוא כולל גם את תרגומי ההפטרות . שמו של הספר ניתן לו על יסוד הפסוק בשיר השירים : "צאינה וראינה בנות ציון " ( ג , יא . 1 הספר זכה בשעתו לתפוצה המונית , ויצאו הימנו יותר משבעים מהדורות . היו שנדפסו כשהם מעוטרים בחיתוכי עץ . אף השתמשו להדפסתו באותיות מיוחדות דקות , שנקראו אותיות צו"ר ( צאינה וראינה . ( תורגם לצרפתית , ליהודית ספאניולית ובחלקו גס ללאטינית . לאחרונה הוחל בתרגומו לעברית . עם פתיחת שערי בתי הספר גס לבנות הצטמצמה מאוד תפוצתו , שכן מעתה פחת הציבור שנזקק לו .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור