הפרשה בתורה הנקראת באותה שבת בבית הכנסת . עזרא תיקן שיהיו ישראל קוראים בתורה בשני וחמישי ובשבת . במנחה של שבת ובימי שני וחמישי קוראים את הפיסקה הראשונה של הפרשה שעתידים לקרוא בשלימותה בשבת שלאחר מכן . שמות הפרשות ניתנו על פי המילים הראשונות שלהן או מילים מאפיינות אחרות בפתיחת הפרשה . כיום מחולקת התורה לחמישים וארבע פרשיות , פרשה פרשה לשבתה . אך הואיל וקצת שבתות חלות במועדים , שאין קוראים בהם בפרשה שלפי הסדר , ויש שנים שאין בהן חמישים וארבע שבתות , מצרפים לעיתים שתי פרשות וקוראין אותן במחובר , כך : _ויקהל פקודי , _תזריע מצורע , _אחרי מות קדושים , בהר בחוקותי , חוקת בלק , מטות מסעי , ניצבים וילך . מתחילים את סדר הקריאה בשבת שלאחר שמחת תורה , היא # שבת בראשית , ומסיימים בשמחת תורה הבא , אפילו אינו חל בשבת , ב " וזאת הברכה . " מנהג זה , שנתקבל כאמור בכל קהילות ישראל , הוא מנהג בבל . בארץ ישראל היו מסיימים את קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי . היו מקצרים בקריאת התורה כדי שיהיה העם פנוי ללימוד תורה ולשמוע דרשות מפי החכמים . את הפרשיות שקראו כינו "סדרים " ומכאן הביטוי "לעבור על הסידרא , " ...
אל הספר